עברית  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח



אריגה

אחד מהמקצועות היותר קלים והיפים שיש, אין צורך בשום ידע מוקדם מכינים מסגרת מעץ מותחים חוטי-צמר לאורך ומשחילים חוטי-צמר לרוחב והתוצאות מרהיבות, ואם רוצים ללמוד את רזי האריגה בצורה יותר מקצועית אנו פותחים בקרוב סדנה לאריגה אצלנו בסטודיו בהדרכתה של גונית.

soulwool מציעה לאורגים חוטי צמר בטוויה וצביעת יד ,חוט שהטקסטורה שלו ומגוון הצבעים שבו, כל עבודת אריגה ניראת ממש יצירות אמנות באריגה פשוטה וכן את חוטי הכותנה החדשים שלנו.
   
לאחרונה הלכה לעולמה הגברת דורית שטייגמן ממחלה קשה , מורה ומומחית לנושא האריגה שחינכה דורות של אורגים ובמיוחד אנשים טובים. לזכרה אנו מצרפים מאמר שכתבה:

"האריגה התפתחה מהתחלות פשוטות של תפירה, קליעת מחצלות מגומא, מעלי קש וקנה סוף. פעולת האריגה כוללת בתוכה את השיטות  הבאות:
קליעה - מערכת חוטי צמר אחת או יותר מחוברות בינהן בזויות שונות
רשת - כאשר חוטי הצמר מוחזקים במקומם ע"י קשרים.
סריגה - כאשר חוט-צמר אחד או יותר מחוברים בצורת לולאות.
צבירה - עשיית תחרה
לבידה - עשיית לבד,כאשר סיבי הצמר אשר להם מבנה ייחודי מתקשרים יחד בהשפעת חום ,רטיבות, חכוך ולחץ.
אריגה - כאשר שתי מערכות חוטים מצטלבות ומחוברות בזויות ישרות.המערכת לאורך נקראת "שתי" והמערכת לרוחב נקראת "ערב"

בתקופת בית שני עסקו באריגה בעיקר שפחות, האורגים נחשבו לפחותי העם.
יותר מאוחר , בתלמוד נזכרים שני סוגי אורגים :הפשוטים שנקראו "גרדיים" והמכובדים יותר שנקראו "תרסיים" על שם תרסוס שבאסיה הקטנה שם עסקו באריגה עם חוטי כסף וזהב. בני העיר ציפורי נחשבו מומחים באריגה וחכמיהם הורו להם לבנות מחיצה בין נול לנול כדי שאורג לא יפצע את חברו בזמן העבודה וכן כדי למנוע העתקת דוגמאות .
הנולים הראשונים היו מתקנים בהם חוטי השתי היו מתוחים מגזע העץ אל מותן האורג.
אחר כך השתמשו ב-4 יתדות שתקעו באדמה והשתי היה מתוח ביניהם- זה הנול האופקי.
באזורים אחרים השתמשו בנול אנכי בו השתי נמתח ע"י משקולות. האורג עבד כאשר הוא עובד מול הנול.

בטבע - זחל טוואי המשי עוטף עצמו בפקעת משי ממנה מושכים את חוטי המשי ויש את העכביש הטווה את קוריו ויוצר מעשה אריגה כה עדין עד כי כאשר רוצים לתאר אריג עדין במיחד מציינים כי הוא דק כקורי עכביש.

בספרות נושא האריגה הופיע באגדות -עם כגון" היפיפיה הנרדמת" אשר נדקרה באצבעה מחוד הכישור ונרדמה ל-100 שנה, "עוץ לי גוץ לי" אודות הגמד שידע לטוות זהב מחוטי קש וכמובן ספורי אנדרסן אודות 12 הברבורים המכושפים אשר חולצות טוויות וארוגות מסרפד הוכנו עבורם וכך נצלו מקללת המכשפה."



בדווית בסיני אורגת שטיח על נול ראשוני
 
                            אריגת שטיחים  

שטיח הינו חוויה אומנותית ואנתרפולוגית מרתקת. לימוד סוגי השטיחים והדרך ליצירתם לצד הסוגים השונים, הדוגמאות מהווים כניסה לעולם קסום ומענין המספר סיפור שונה בכל פעם מחדש.   שטיחים אסלאמיים
 
   
שטיח הקשרים המזרחי מורכב מאריג בסיס יציב ועליו שכבת פלומה העשויה חוטים קצרים בודדים. השטיח מיוצר ביד על נול פשוט, הנושא את חוטי השתי המקבילים והמתוחים. חוטי הערב מושחלים לסרוגין, והקשרים נכרכים סביב חוטי השתי ומהודקים ע"י חוטי הערב. מבחינים בין שתי צורות קשרים עיקריות לפי צורת כריכתו של החוט: הקשר הטורקי ("גיורדס") והקשר האיראני ("סנה"). הקשר הטורקי היה נהוג באסיה הקטנה, ואילו בשטיחים מצריים, איראניים והודיים נהוגה הקשירה האיראנית. צמר הכבשים נחשב מאז ומתמיד לחומר הטוב ביותר לקשירה, ואילו כותנה שימשה לעיתים רחוקות, בעיקר כחומר שתי, או כאריג בסיס. החומר היקר ביותר הוא המשי, וברקו הקנה לשכבת השער העליונה זוהר מיוחד.
המראה דמוי הפרווה של השטיחים אינו מקרי. הם שימשו תחליף למספרן הפוחת של פרוות בעלי החיים שנהגו לפרוס על הקרקע לישיבה. אמנות אריגת שטיחי הרצפה לא התפתחה בארצות המערב כי שם נהגו לשבת על מושבים מוגבהים. אמנות הקשירה הגיעה לאסיה הקטנה ככל הנראה במאה ה- 11 , עם חדירת הסלג'וקים לשם, והשטיחים היחידים ששרדו מימי הביניים מקורם באזור זה.
בין מוצרי היבוא מן המזרח למערב תפסו שטיחי הפלומה מקום נכבד, כאז כן היום. יבוא זה החל כבר במאה ה- 13 ואולי קודם לכן, ועל כך מעידה הופעתם של שטיחים בציורים אירופאים מהתקופה הזו. שטיחים אלו שימשו לקישוט כנסיות, ואף נתלו על אדני חלונות בימי חג ותהלוכות. לימים גם שימשו לכיסוי שולחנות. גם היהודים נהגו לפאר את בתי הכנסת בשטיחים. ברבות הימים פשט גם בארצות המערב הנוהג לכסות את הרצפות בשטיחים. לעיתים קישטו בהם גם קירות – מנהג שלא היה קיים מעולם במזרח התיכון.
השטיחים יוצרו בעיקר בחלקים האנאטוליים של תורכיה, באיראן, בהרי הקווקאז ובאסיה המרכזית. מן המאה ה- 15 עד ראשית המאה ה- 16 הייתה גם מצריים מרכז חשוב של ייצור שטיחים, אך במהרה נטלה תורכיה את הבכורה, עיטור השטיח מורכב בדרך כלל משני חלקים: "מסגרת שוליים" ו"שדה" המציג את הדגם העיקרי.
ייצור השטיחים היה ככל הנראה שבטי בראשיתו, ועם הזמן הוקמו בתי מלאכה בערים. בסוף המאה ה- 15 ומאה ה- 16 קמו בתי מלאכה מלכותיים שעבדו לפי מתווים מוכנים מראש. במשך הזמן חלה דעיכה בייצור השטיחים, אף שקיימות דוגמאות משובחות גם מן המאה ה- 19 . המסחור והחקיינות הקפיאו את התפתחות העיצוב, והשטיחים המאוחרים שאבו למעשה את השראתם משטיחים בני המאות ה- 16 וה- 17, שסיפקו הן את הדוגמאות והן את קני המידה האמנותיים.

שטיחים איראנים

שטיחים אלה מורכבים ועשירים ביותר בצבעיהם. הם נחלקים למספר קבוצות עיקריות: שטיחי גנים, שטיחי ציד ושטיחי פרחים. שטיחי הגנים נראים כערוגות של פרחים מרהיבים. בשטיחי הציד יש תיאורים מרומזים של חורשות וצמחים שמעמידים מסגרת אגדתית למרדפי הציידים אחרי החיות. משנת 1500 ניכרת בשטיחים האיראניים העדפת דגמי הפרחים המסוגננים וערבסקות. לעיתים מתוארים בהם דמויות אנוש ובעלי חיים, ולפעמים הם מעוטרים במדליונים – מדליון גדול במרכז, ורבעי מדליונים בפינות. עיטור השטיחים באיראן הושפע מאמנויות הציור ואיור כתבי היד.

שטיחים תורכיים

מקורם באסיה הקטנה והם נחשבים לאבות השטיח המודרני. באזור זה זכתה אמנות השטיח להתפתחות רצופה מהמאה ה- 13 ועד ימינו. פרק הזמן מסוף המאה ה- 15 ועד סוף המאה ה- 17 נחשב לתקופה הקלאסית של אמנות השטיח. בשטיחים התורכיים שלטו אז דגמים ברורים שכיסו את המשטח כולו במחזוריות קבועה. אלו השטיחים המכונים "שטיחי הולביין" ו"שטיחי לוטו" – בעלי עיטורים בסגנון ערבסקה או בסיגנון מעויין ומתומן, ו"שטיחי אושאק" – בעלי מדליון גדול או דמויי כוכב.

שטיחים קווקאזיים

במחצית הראשונה של המאה ה- 18 , בתום שלטון הצפווים, הקיץ הקץ על מעמדה המרכזי של איראן בתחום אמנות השטיח. בתי המלאכה נהרסו, והדגמים נפוצו צפונה ומערבה והגיעו עד לקווקאז. במעבר בין המאות ה- 18 וה- 19 .
 
 
 ישנם שני סוגי נולים עיקריים- הנול האופקי והנול האנכי. כל אחד מהנולים מהווה את המסגרת ליצירת השטיח מסגרת הנוצרת מהחוטי השתי האנכיים המהווים את הבסיס הראשוני של אריגת השטיח החוטים עליהם מתחילה האריגה והמהווים את החלק הראשוני ביצור השטיח.

תחילתו של אריגת השטיח מתחילה אם הכנת התשתית הפיזית לשטיח - יצירת השתי. יצירת תשתית זו מתבצעת על ידי מתיחת חוטים אנכיים על הנול. חוטים אלו נמשכים מהחלק העליון של הנול לחלקו התחתון. חוטים  אלו מהווים את הבסיס והינם חלק מהחומרים המרכיבים את השטיח ,יכולים להיות מצמר, משי, או כותנה. תהליך זה הינו בעל חשיבות רבה וקובע במידה רבה את חלק מהנתונים הסופיים של השטיח לצד קביעת נוחות העבודה והאריגה שלו. החוטים צריכים ליהיות בעלי צפיפות נכונה ומרווחים נכונים בהתאם לרצון לצפיפות הקשרים הרצויה ובהתאם לסוגי החומר מהם יורכב השטיח. שטיחים צמר בהם החוטי עבים יותר מחויבים למרווח גדול יתר בין חוטי השתי כאשר חוטי המשי הדקים יותר מאפשרים מרווח קטן יותר. כוון החלק מאויכות השטיח הסופי נקבעת בהתאם למספר הקשרים במידת שטח שלב זה הינו חשוב ביותר. צד נוסף הינו היוכל של השטיח להכיל מספר קשרים.שטיח המורכב מצר בעל בסיס צמר יהיה עקב החומר עצמו בעל צפיפות קטנה יותר דבר שאינו פוגע באיכות אך נובע מחומר וממדית היכולת לעבוד איתו לצד האפשרות הפיזית של סוג החומר הזה.

לאחר סיום החלק הראשון ניתן לעבור לקשירה עצמה.

 

 

לפני שנגיע לאופן ביצוע הקשרים חשוב להבין את התהליך עצמו של האריגה. תהליך זה כולל מספר שלבים עיקריים הכוללים:

קשירת החוטים ויצירת שורה שורה של קשרים. בשלב זה אורך/עובי השטי עדין לא נקבע והחוטים המשמשים אותנו לקשרים עדין ארוכים.

השלב השני הוא העברת חוט ה"ערב" (החוטי העובר דרך חוטי השתי מעל לשורת הקשרים ומהווה את אחד הגורמים החשובים ליציבות השטיח. ניתן להעביר חוט אחד או לבצע פעולה זו פעמיים.

הלק השלישי הוא הידוק השורות כלפי מטה על ידי המסרק העשוי מעץ או מתכת.

 

 

 

 

והחלק הכמעט האחרון הוא גזירת החוטי לאורך הרצוי המהווה בסופו של תהליך את העובי של השטיח.

 

 

 

 

החלק הסופי יהיה מסגרת השטיח הן בצדדיו  ובעיקר סידור הפרנזים.

 קיים שוני מהותי בקשרים בין שטיח קשרים לבין שטיח קילים בו הקשרים נעשים באופן אחר.נתחיל בשטיח רגיל ונעבור לאחר מכן להצגת אופן ביצוע האריגה בשטיח קילים.

קימים מספר רב של סוגי קשרים שהשוני בינהם מבוסס על אופן סיבוב החוט על מיתרי השתי. סיבוב אחר , שני סיבובים וכיצד מסוביבים את החוט על מיתרי השתי.

אנו מכירים שני סוגים עיקריים של קשרים עם נויאנסים נוספים לכל אחד מהם. הקשר הכפול הוא הקשר התורכי או הקשר הלא סימטרי הוא הקשר הפרסי.

הקשר התורכי הסימטרי כפי שמופיע בתמונה עיקרו סיבוב כפול הפוך על שני מיתרים ויציאהע זהה כלפי מעלה. סוג זה של אריגה משמש בעיקר בתורכיה חלק מארצות הקווקז. לקשר זה מספר נואנסים כמו הקשר ההודי השונים אחד מהשני במספרי חוטי השתי אותם הם מקיפים ומאיזה צד של הקרש המקוי. כמו כן ניתן לקשור את הקשר בזוויות שונות ועל ידי כך לקבל מגוון רחב של דוגמאות נוספות המעבר לדוגמאות הצבע הקימות.

 

 

 

 

האריגה עצמה דומה ומחייבת מיומנות וזריזות. צריך לזכור כי כמות הקשרים גדולה והזמן ככל שמתארך גורם למחיר השטיח לעלות. מיומנות זו נוצרת בשנים רבות של תרגול ובעיקר מחייבת ריכוז.

תוך כדי תהליך האריגה מחליפים את החוטים עצמם בהתאם לצבעים הנדרשים ולדוגמה אותם רוצים להשיג. היום ברוב המקומות האריגה מתבצעת בהתאם לתבנית קבועה ושרטוט מדויק של מבנה הדוגמה והשטיח וההקפדה על תבנית זו היא שיוצרת את הדוגמה הסופית של השטיח כך שסטיה ממנה תגרום לשטיח שאינו "מושלם".

סוג הקשר השני הוא הקשר הפרסי- הלא סימטרי המשמ בעיקר באירן, הודו וסין. קשר זה מתחיל דומה לקשר התורכי אתך אינו מקיף את השתי בסיבוב מלא אלא עובר בלבד מתחת לחוט השני של השתי. השוני בין סוגי הקשרים אינו מעיד על קשר טוב יותר או פחות אלה על סוג הקשר בלבד ומאפשר לנו כלי נוסף לבחינה של מוצא השטיח.

 

 

 

 

סוג נוסף של קשר הוא הקשר הטיבטי הנבד מהקשרים האחרים בדרך הביצוע ומאופן הקשירה. אין הפרדה בשלב הראשון בין הקשרים ,מעביר חוט אחד מעבר למוט הנמצא במקביל לקו הקשרים ודרך כל חוט השתי מצד לצד. לאחר מכן חותכים את החוטים המצויים על המוט וכך מפרידים את הקשרים אחד מהשני תהליך שמסתיים בקביעת עובי השטיח על גזירה של עודפי החוטים בהתאם לרצוי.

 

 

אריגת שטיח קילים נעשית באופן שונה לחלוטין. שטיח קילים או בשם אחר- אריגה שטוחה אינו בנוי מקשרים אלה מהעברת חוטי הערב בין חוטי השתי ויצירת שילוב עדין בינהם. שילוב המתבטא הן בביקום החוטים, בזוייות בינהם וכמובן בצבעים.

מתחילים בהעברת חוט הערב עד נקודה רצויה בין חוטי השתי וחוזרים בשורה נפרדת לאחור עד נקודה רצויה אחרת בהתאם לדוגמה אותה רוצים להשיג. כך נוצר משטח ארוג אחיד בצבעים שונים. אריגה זו מתבצעת בכל סוגי החומרים ובעלת מגוון רחב מאוד של רמת פרוט. ניתן למצא ארגיה ששני הצדדים של השטיח דומים ושטיח בהם צד אחד משמש לכצד היצוגי והצד השני כצד בו מתבצעת רב עבודה האריגה/קשרית החוטים וכדומה.

 

 

השוני בין השטיחים שוב אינו מגדיר כי סוג אחר איכותי או טוב יותר מהשני. אלו סוגי שונים, שניהם טובים ואיכותם נקבעת בהתאם לאיכות האריגה הצביעה ועוד- תחום אשר נגיע אליו בהמשך.

בסוף תהליך האריגה מקבלים שטיח עם דוגמא בהתאם לתכנון ולשינויים של הצבעים. נשאר החלק הארחון של יצירת הפרנזים והידוק חלק זה על מנת שהשטיח לא יפרם. נושא איתו אתחיל בפוסט הבא ואמשיך עם רקע בנושא בדוגמאות.

אשמח מאוד להערות והארות בנושא זה. ניתן ורצוי כי נפתח שיח והעברת ידע נוסף ולכן אודה על כל הערה שתוכל ללמד אותי משהו נוסף.