סיבי צמר מרינו ספיישל לליבוד "פלטינג"

הליבוד הוא כנראה שיטת ייצור הבגדים העתיקה ביותר בעולם, שהתגלתה לגמרי במקרה כאשר נגמר המבול ולאחר שכל החיות יצאו מהתיבה גילה נוח שהרצפה היתה מכוסה בשטיח , בבדיקה התברר שכל הצמר שנשר מהחיות ונפל לרצפה התערבב עם השתן החם  ובתוספת הטלטולים' ורקיעות הרגליים הלוך ושוב 'נוצר שטיח הצמר המלובד הראשון.

הליבוד שזוכה כעת לעדנה ולפריחה מחודשת  אומץ ע"י כמה וכמה אמניות מהשורה הראשונה שייצרו מהלבד יצירות אמנות ממש , וכאשר טרנד זה החל לחלחל לציבור הרחב היה זה אך טבעי לנתב את היצירות הללו לפריטי לבוש ואיבזור , והכל נעשה בטכניקה פשוטה ומהירה לוקחים סיבים, מרטיבים, מסבנים והופ- התוצאות מרהיבות החל מאביזרים כמו תיקים כובעים ועד לפריטי לבוש שאי אפשר להשאר אדיש אליהם. זהו טרנד חדש בעולם שתופש תאוצה מיום ליום.

להזמנה נא לשלוח מייל ,דרך הצור קשר או ל- info@soulwool.com, בצירוף כתובת וטל' למשלוח  או לצלצל ישירות לסול 052-5557611


 
 

סקירה היסטורית על מלאכת הליבוד

 

העיסוק בהסטוריה של הלבד תופס תנופה בשנים האחרונות וזאת מפני שפריטים עתיקים נחשפים יותר ויותר בחפירות ארכיאולוגיות.

העניין הארכיאולוגי המדעי הראשוני עסק בתחילה יותר בטקסטיל ארוג, רקום ומקושט מאשר בסיבי חיות לא מאורגנים..הסיבה החלקית לכך היא שבד מלובד, אף שהינו חזק יותר מבד ארוג, נוטה להתפורר ולהתפרק במהירות רבה יותר בתנאי סביבה דלים  ולכן פחות ממצאים נחשפו באותה תקופה.

הפריטים המלובדים שנחשפים בחפירות ארכיאולוגיות הינם פריטים שאוחסנו באופן קפדני מעל פני הקרקע ובתנאים כמעט מושלמים של שימור, או פריטים שנשתמרו קפואים בקברים בשכבות אדמה קפואות מבודדות מהאוויר. ידוע כי הלבד הינו  הטכסטיל העתיק ביותר. אנשים למדו ללבד לפני שלמדו  לטוות, לארוג או לסרוג. לכן, יתכן מאוד כי הכבשים היו בעלי החיים הראשונים שבוייתו, לאחר הכלב.

 

אגדות על הלבד

 

קשה לומר מהו המקור המדויק של הליבוד היכן גילו לראשונה את יכולות השימוש המתחכמות בו.

המטרות להם שימש הלבד היו ידועות להיסטוריונים עוד לפני שהתעוררו השאלות והדיונים בנוגע למקורותיו של הלבד.

ההיסטוריה מציעה שתי אגדות מרתקות על הגילוי המקרי של הלבד:

 

הסיפור הראשון מתרחש בימי הביניים -

יום אחד, יצא נזיר צרפתי למסע ארוך כשהוא נועל סנדלים חדשים שהציקו ופצעו את כפות רגליו. בעודו הולך, החל לאסוף פיסות צמר שנתפסו בסלעים וענפים ואולי אף תלש צמר מכבשים שפגש בדרכו. הוא הכניס את פיסות הצמר לתוך נעליו בכדי לרפד אותן ולהקל על אי הנוחות שגרמו לו. לאחר מספר ימי הליכה, כאשר הגיע ליעדו, גילה, כי הצמר הרך השתטח לאריג חזק, גס, שימושי ונוח. מאז, בכל שנה ב-23 בנובמבר, אירופאים חוגגים את יום סנט קלימנט, המכבד את אותו הנזיר כפטרון הכובענים.

 

הסיפור השני הוא הסיפור התנכ"י על נוח והתיבה -

כאשר נוח מתכונן למבול של 40 יום ו-40 לילה ובונה את התיבה בה הוא עומד לשמר זוגות של בעלי חיים שונים מפני ההכחדה, הוא מניח צמר על גבי רצפת העץ לרווחת דרי התיבה. בסיום המבול כאשר בעלי החיים יוצאים מהתיבה, נוח מוצא כי הצמר השתטח יחד והפך להיות שטיח מקיר לקיר!

כאשר חושבים על התנאים ששררו בתוך התיבה במהלך המסע ושכנראה הביאו לשינוי בצמר, מוצאים כי היה חם מאד בתוך התיבה, זיעה רבה וחומצות שתן נספגו בצמר. דמיינו כיצד בעלי החיים דרכו על הסיבים על טילטול התיבה מצד לצד בכל זמן שהותם בתיבה. תנאים אלו דומים לתנאים שאנו יוצרים בתהליך הליבוד.

 

הלבד היה בשימוש עוד הרבה לפני שהופצו האגדות לגבי מקורו, אך הן שפכו קצת אור על כיצד נולד הלבד כחומר וכיצד זכה להכרה אצל בני האדם. היסטוריונים מאמינים כי לאחר השימוש בעורות ופרוות ככיסויי גוף קדמוניים, החומר האנושי  הראשון העשוי עבודת יד הינו הלבד! והוא נותר עד ימינו ככלי הישרדותי לרבים המתמודדים עם סביבה ותנאי אקלים קשים.  

הלבד כחלק מאורח חיי הנוודים

 

לימוד האזורים הגיאוגרפיים ברחבי העולם, בעיקר במרכז אסיה, היכן שזני כבשים טהורים מצויים בשפע, אפשרו להיסטוריונים להבין כיצד אבות אבותיהם של הנוודים בני ימינו הצליחו לשרוד ולפרוח, וכיצד הם מרכזו את חייהם סביב השימוש בבעלי החיים ותוצרי הלוואי של סיבי בעלי החיים.

אוהלי המחסה - המבנה העגול עם גג הכיפה הנקרא יורט, כוסה ביריעות לבד עבות, עשויות ביד וכן ביגוד המגן החזק היה אף הוא עשוי מלבד נהדר זה.

 

את קירות הלבד שמכינים עבור אוהלי נוודים עגולים, או בשמם ה-יורט,  מכינים באמצעות גלגול סימולטני של שלוש פיסות שונות. כל פיסה של צמר יבש שוקלת כ-20 ק"ג. הנוודים עושים שימוש בבהמות הבית כדי למשוך ולגלגל פיסות מלובדות ומגולגלות בגדלים ובמשקלים כבדים אלו - חישבו בעצמכם לרגע... 3 שכבות של לבד עבה, משקל המים המשמש להרטבתו ויריעת העור המשמשת לאבטחת וסגירת החבילה - כבדים מאד לעבודה ידנית.

 אוהל יורט

 

לביגוד המגן שלהם היה חוזק ויכולת חימום גבוהה. זאת, בקומבינציה עם העורות והפרוות, מגפיים, כובעים ומעילים עוטפים גדולים הגנו על הנוודים מנזקי האקלים הקשה. פריטים נוספים שהוכנו מלבד הם תיקים, כיסויים של עמודי האוהל, אוכפים, שמיכות, קמעות ואובייקטים ריטואליים אשר גם הם סייעו לנוודים בהישרדות.

בשבטים רבים הלבד הלבן עדיין בעל חשיבות רבה והוא נחשב למביא מזל.

 

 

האוסף הפאזיריקי

אחד האוספים המרשימים ביותר של פרטי לבד עתיקים הוא האוסף הפארזיקי.

בדרום מזרח סיביר, בתחילת המאה ה-20, צוותי מחקר ארכיאולוגיים הובילו לגילוי של אובייקטים מלובדים רבים שמצויים היום באוסף הפאזיריקי של מוזיאון סנט פטרסבורג. אוסף פריטי לבד זה הינו המפורסם ביותר בעולם והפריטים בו, נאספו ממאות מערות קבורה, כולל כאלו של משפחות מלוכה.

האובייקטים תוארכו מסביבות 430 שנה לפני הספירה ונשמרו באופן יוצא דופן באתר קבורה שהוצף וקפא, מה שיצר תנאים ללא אויר. האובייקטים המקושטים שהתגלו עשויים בטכניקת ליבוד מתקדמת ומעורבים בחומרים איכותיים כגון זהב, כסף ועור. חלק מהפריטים הצמריריים שנמצאו אופייניים לקבורה ונעשו מצמר כבשים דק כמו כן התגלו אוכפי סוסים עשויים עור ולבד באיכות גבוהה ביותר.

בקברים סמוכים נמצאו פריטים לשימוש יומיומי כגון מגפיים, מעילים, שטיחים, תמונות קיר וכיסויים לגופות.

בין העבודות המוכרות באוסף זה, הם ארבעה ברבורים לבנים שייתכן שקישטו פינות עגלה לנשיאת מתים ונחשבו כבעלי כוחות מגיים מעבר להיותם דקורציה מרשימה.

פריט נוסף בזה האוסף, אחד מהמרשימים בעולם, הוא שטיח קיר גדול מאד שעליו מוטיבים של רוכבי סוסים חובשי כובעים העומדים בפני מושב האל ואוחזים בענף פורח.

 

אזכורים עתיקים על הלבד באילוסטרציות ובמתולגיה

 

 אילוסטרציה העתיקה ביותר שניתן לראות בה את תהליך הליבוד נמצאת בקיר בדרום איטליה. בפומפיי העתיקה, אותה העיר שנהרסה בהתפרצות הר הגעש בשנת 79 לאחר הספירה. הקיר המצוייר מתאר חנות לעשיית לבד השייכת לאדם בשם ורקונדוס ומראה ארבעה אנשים ללא חולצה במהלך עבודת הליבוד.

 

ביוון העתיקה, המשורר הגדול, הומר, שחי במאה השמינית לפני הספירה, מתאר את הריפוד של קסדת העור של אודיסאוס כמו גם פריטים אחרים של לבוש הקרב העשויים לבד. 

 

היסטוריון יווני אחר מהמאה החמישית לפני הספירה מתאר את השימוש בלבד על ידי עמי הנוודים. זוהי דוגמא המאפשרת להבין את האינטראקציה של היוונים עם הנוודים, האנשים שהציגו את הליבוד בפני היוונים.

בין יורדי הים היוונים, דייגים ובעלי מלאכה מאותה תקופה, כובעים היו תמיד פופולריים וצורות שונות שלהם התפתחו כשהלבד הוא החומר המוביל.

 

ליבוד בעידן המודרני

 

הלבד נעשה בעבודת יד עד 1830 אז ממציא אמריקאי בשם וויליאמס יצר את התהליך המכני הראשון לייצור לבד. מאז התפתחה התעשייה והמכשור השתכלל אך הטכניקה הבסיסית והתנאים להיווצרות משטח מלובד מסיבי צמר נשארו אותם התנאים ואותה הטכניקה ששימשה את האדם בימי קדם ליצירת הלבד.

עד היום ניתן לראות ברחבי העולם, אם באסיה, אירופה, ארה"ב וגם אצלנו לאחרונה, כי הליבוד כתהליך שמר על אופיו הפשוט והמסורתי.

סיבים
מרינו ספיישל - ברשותנו מבחר של כ-40 גוונים מצמר מרינו סופר ספיישל משובח מניו זילנד.
קאשמיר - קיבלנו סיבי "קאשמיר" ,במבחר גוונים טבעיים , צמר רך עדין ומיוחד.
משי - סיבי משי  וסיבי ויסקוזה בצביעת יד.
 

 

סדנאות והדרכה בליבוד
כל מי שרוצה ללמוד מוזמן לסדנא אצל אחת מהמעצבות שעובדות איתנו,
הסדנא מתאימה גם לילדים קטנים וגם למבוגרים.

אודליה מעבירה סדנאות ליבוד למתחילות ולמיתקדמות במרכז לפרטים 054-4447078

טוני פרידמן - מומחית לליבוד מלמדת יחידים וקבוצות בטכניקות מיוחדות 04-9845685

יונית קריסטל מלוטם עוסקת בשימור מלאכות מסורתיות ומעבירה סדנאות במלאכות הצמר השונות בעיקר בצפון הארץ.
טלפון: 04-6787158, 050-6962403, yonitcrystal@gmail.com

נטע אשוח כהן - גרה בהרדוף, בלב חורש אורנים מול נוף עוצר נשימה, מוקף בגינה עם צמחי תבלין. נטע מלבדת יצירות אמנות ומעבירה סדנאות.
טלפון: 04-9050285 או באתר: www.leved.co.il

חנות "בעשר-אצבעות" נמצאת במרכז קסטרה חיפה ובה מתקיימות סדנאות ליבוד ע"י המדריכה מלכה. היינו ניסינו והתוצאות פשוט ללקק את האצבעות.

מי שרוצה לראות עבודות בליבוד מוזמן לבקר באתרים הבאים:    www.phylstudio.com ' www.artnova.co.i