סריגת כפפות בחמש מסרגות DPN: מדריך שלב אחר שלב עם טיפים וקריאה לפעולה

כפפות סרוגות ידנית נראות כמו פרויקט קטן, אבל הן מלמדות כמעט הכול: סריגה בעיגול, חלוקה למסרגות, הגדלות, אצבעות, אגודל וגימורים נקיים. ברגע שמבינים את הסדר, הפרויקט נעשה הרבה פחות מאיים והרבה יותר מהנה.

המדריך הזה נכתב עבור מחסן הצמר החברתי, והוא מתאים לסורגות ולסורגים שכבר יודעים עיניים ימין ושמאל ורוצים להתקדם לסריגה בחמש מסרגות DPN. נבנה כאן כפפה בסיסית, בלי דוגמת תחרה ובלי קישוטים מסובכים, כדי להבין את המבנה. אחרי הכפפה הראשונה כבר אפשר לשחק עם צבעים, פסים, צמות או דוגמאות.

כפפות מתחילות בבחירה טובה של צמר ומסרגות.

מה צריך לפני שמתחילים

לכפפות בסיסיות מומלץ לבחור צמר בעובי DK או Worsted. שני העוביים נוחים ללמידה, כי הם לא דקים מדי ולא מגושמים מדי. DK ייתן כפפה מעט עדינה וגמישה יותר. Worsted ייתן כפפה חמימה ומהירה יותר לסריגה.

תצטרכו:

• צמר DK או Worsted בכמות שמתאימה לזוג כפפות

• סט של 5 מסרגות DPN בעובי שמתאים לצמר

• סמני עיניים או חוט בצבע מנוגד

• מחט צמר לגימורים

• מספריים

• סרט מדידה

• אופציונלי, חוט עזר להחזקת עיניים של האגודל

  
  

בחירת עובי המסרגות תלויה בצמר ובמתח הסריגה שלכם. לצמר DK משתמשים לעיתים במסרגות באזור 3.5 עד 4 מ"מ, ול-Worsted באזור 4 עד 5 מ"מ. אלה לא חוקים קשיחים. אם הסריגה רופפת, עברו למסרגה קטנה יותר. אם היא צפופה וקשה, עברו למסרגה גדולה יותר.

צמר	תחושה בכפפה	למי זה מתאים
DK	גמיש, נעים, פחות עבה	למי שרוצה כפפה יומיומית ועדינה
Worsted	חמים, מהיר, בעל נוכחות	למי שרוצה תוצאה מהירה וחורפית יותר

טיפ קטן לפני ההתחלה: כפפות צריכות לשבת יפה על היד, אבל לא לחנוק. כדאי לסרוג דוגמית קטנה בעיגול, למדוד מתח, ואז להתאים את מספר העיניים.

מודדים את היד ומתכננים את הכפפה

לפני שמעלים עיניים, מודדים שלושה דברים:

• היקף כף היד באזור הרחב ביותר, בלי האגודל

• אורך מפרק כף היד עד בסיס האצבעות

• אורך כל אצבע, או לפחות אורך משוער לפי היד

  
  

אם עובדים לפי מתכון בסיסי ולא לפי תרשים מוכן, מחשבים את מספר העיניים לפי מתח הסריגה. לדוגמה, אם יש 20 עיניים ל-10 ס"מ, והיקף היד הוא 18 ס"מ, צריך בערך 36 עיניים להיקף. בדרך כלל מוסיפים או מורידים מעט כדי שמספר העיניים יתחלק יפה בין 4 המסרגות.

בכפפות, עדיף לא להסתמך רק על “נראה לי”. מדידה קצרה חוסכת פרימה ארוכה.

מעלים עיניים על 4 מסרגות

בסריגה בחמש מסרגות DPN, ארבע מסרגות מחזיקות את העיניים והמסרגה החמישית סורגת. זה נשמע מוזר בהתחלה, אבל אחרי כמה סיבובים הידיים מבינות את התנועה.

כך מתחילים:

1. מעלים את מספר העיניים הדרוש על מסרגה אחת.

2. מחלקים את העיניים שווה ככל האפשר על 4 מסרגות.

3. מניחים את המסרגות בצורת ריבוע או מעגל פתוח.

4. בודקים שהעיניים לא הסתובבו.

5. מחברים לסריגה בעיגול וסורגים את העין הראשונה בזהירות.

   
   

לדוגמה, אם מעלים 40 עיניים, מחלקים 10 עיניים על כל אחת מ-4 המסרגות. המסרגה החמישית נשארת חופשית ומשמשת לסריגה.

כדי לסמן את תחילת הסיבוב, אפשר לשים סמן עיניים לפני העין הראשונה. אם הסמן נופל בין מסרגות, אפשר להשתמש בקצה הזנב של החוט כסימן. רק חשוב לזכור איפה הסיבוב מתחיל, במיוחד כשמגיעים לאגודל.

חלוקה מסודרת על 4 מסרגות מקלה על כל המשך הכפפה.

סורגים את פרק כף היד

פרק כף היד הוא החלק שמחזיק את הכפפה במקומה. בדרך כלל סורגים אותו בריב, כדי שיהיה גמיש ויישב קרוב ליד.

אפשרויות נפוצות:

• ריב 1 ימין, 1 שמאל

• ריב 2 ימין, 2 שמאל

• ריב מעוות, שבו סורגים את עיני הימין דרך הלולאה האחורית

  
  

לכפפה בסיסית, ריב 2 ימין, 2 שמאל הוא בחירה טובה, בתנאי שמספר העיניים מתחלק ב-4. סורגים את הריב לאורך 5 עד 8 ס"מ, לפי הטעם. מי שאוהבים כפפות שמכסות יותר מהשרוול יכולים לסרוג פרק כף יד ארוך יותר.

אחרי הריב עוברים לסריגת ימין בעיגול. בעיגול, כל הסיבובים ימין יוצרים סריגת גרב חלקה. אין צורך לסרוג שורה שמאל, כי לא הופכים את העבודה.

כאן כדאי לעצור ולמדוד על היד. אם פרק כף היד רחב מדי, עדיף לפרום עכשיו מאשר אחרי האצבעות.

בונים את אזור כף היד

אחרי פרק כף היד ממשיכים לסרוג את כף היד עד שמגיעים לבסיס האגודל. בחלק הזה הכפפה בדרך כלל פשוטה, אבל חשוב לשמור על מתח אחיד בין המסרגות.

במעבר ממסרגה למסרגה עלול להיווצר “סולם”, כלומר רווח קטן בין העמודות. זה קורה כשלא מהדקים מספיק את העין הראשונה או השנייה אחרי המעבר. לא צריך למשוך חזק מדי, כי זה יקשה על הסריגה. מספיק לתת משיכה קלה ומבוקרת בשתי העיניים הראשונות בכל מסרגה.

אפשר גם להזיז מדי פעם את נקודות המעבר. כלומר, במקום להתחיל תמיד מסרגה חדשה באותו מקום, סורגים עין או שתיים נוספות למסרגה הבאה. כך הרווחים לא מצטברים באותו קו.

מכינים מקום לאגודל

האגודל הוא אחד החלקים החשובים בכפפה. יש כמה דרכים לבנות אותו, אבל במדריך בסיסי נוח לעבוד עם פתח אגודל על חוט עזר או עם הגדלות לטריז אגודל. כאן נתאר דרך ידידותית שמייצרת אגודל נוח.

סורגים עד המקום שבו האגודל מתחיל. בכפפה ליד ימין וליד שמאל המיקום שונה, לכן כדאי למדוד על היד ולסמן. האגודל צריך לצאת מצידה של כף היד, לא מהמרכז.

דרך פשוטה:

1. סורגים עד נקודת האגודל.

2. מעבירים מספר עיניים לחוט עזר, לפי רוחב האגודל.

3. מעלים מעליהן אותו מספר עיניים חדשות.

4. ממשיכים לסרוג את כף היד בעיגול.

   
   

כך נוצר פתח שבו נחזור מאוחר יותר לסרוג את האגודל. אם רוצים התאמה אנטומית יותר, אפשר לבנות טריז אגודל בעזרת הגדלות הדרגתיות לפני שמעבירים את העיניים לחוט עזר. זה מעט יותר מתקדם, אבל נוח מאוד בלבישה.

אחרי יצירת פתח האגודל ממשיכים לסרוג את כף היד עד שמגיעים לבסיס האצבעות. זו נקודה שחשוב למדוד. אם תתחילו את האצבעות מוקדם מדי, הכפפה תמשוך. אם תתחילו מאוחר מדי, יהיה עודף בד בין האצבעות.

חוט עזר שומר את מקום האגודל פתוח ונקי עד שחוזרים אליו.

מחלקים עיניים לאצבעות

האצבעות הן החלק שבו הכפפה מתחילה להיראות באמת כמו כפפה. כאן עובדים על כל אצבע בנפרד, בדרך כלל עם מספר קטן יותר של עיניים.

לפני החלוקה, כדאי לסמן את אזורי האצבעות:

• זרת

• קמיצה

• אמה

• אצבע מורה

  
  

לא כל האצבעות באותו רוחב. האמה והקמיצה בדרך כלל צריכות מעט יותר עיניים מהזרת. האצבע המורה קרובה אליהן, אבל המדידה האישית קובעת.

בכל אצבע עושים כך:

1. מעבירים את העיניים של האצבע הנבחרת למסרגות DPN.

2. משאירים את שאר העיניים על חוט עזר או מסרגות נוספות.

3. מעלים כמה עיניים חדשות בין האצבעות כדי ליצור גשר קטן.

4. סורגים בעיגול עד כמעט קצה האצבע.

5. מצמצמים וסוגרים.

   
   

הגשר בין האצבעות חשוב מאוד. בלעדיו האצבעות ימשכו זו את זו ויהיו חורים לא נוחים. בדרך כלל מעלים 2 עד 4 עיניים בין אצבע לאצבע, לפי עובי הצמר וגודל היד.

סדר העבודה הנוח לרוב הוא להתחיל בזרת, ואז לסרוג את שאר כף היד עוד כמה סיבובים לפני שממשיכים לאצבעות האחרות. הסיבה פשוטה: הזרת מתחילה נמוך יותר משאר האצבעות. אם כל האצבעות מתחילות באותו קו, הכפפה עלולה לשבת פחות טוב.

סורגים כל אצבע וסוגרים את הקצה

כשסורגים אצבעות על DPN, מספר העיניים קטן והמסרגות מרגישות קצת צפופות. זה טבעי. אפשר לעבוד עם 3 מסרגות שמחזיקות עיניים ומסרגה רביעית שסורגת, אם זה נוח יותר. עדיין משתמשים בסט של חמש, אבל לא חייבים שכל ארבע המסרגות יחזיקו עיניים בכל רגע.

סורגים את האצבע עד שהיא מכסה כמעט את כל האצבע האמיתית. משאירים מעט מקום לצמצום. אל תסרגו עד הקצה ממש ואז תתחילו לצמצם, כי הקצה עלול להיות ארוך ומחודד מדי.

צמצום בסיסי לאצבע:

• סורגים 2 עיניים יחד בתחילת כל מסרגה או במקומות קבועים סביב האצבע.

• חוזרים על הצמצומים בכל סיבוב או כל סיבוב שני, לפי הצורה הרצויה.

• כשנשארות מעט עיניים, גוזרים חוט, משחילים במחט צמר ומעבירים דרך העיניים.

• מושכים בעדינות ומהדקים.

  
  

כדאי למדוד כל אצבע תוך כדי. הידיים שלנו לא תמיד סימטריות לגמרי, ולכן לפעמים צריך להתאים אורך בין כפפת ימין לכפפת שמאל.

חוזרים לאגודל

אחרי שסיימתם את האצבעות, חוזרים לפתח האגודל. מסירים בזהירות את חוט העזר ומעלים את העיניים למסרגות DPN. בנוסף, אוספים עיניים מהחלק העליון ומהצדדים של הפתח, כדי לסגור חורים.

כאן מתרחש אחד המקומות הכי נפוצים לחורים קטנים. אל תיבהלו. אם אוספים עין נוספת מכל צד ומצמצמים אותה בסיבוב הבא, בדרך כלל מתקבלת תוצאה נקייה.

סורגים את האגודל בעיגול עד כמעט הקצה. מצמצמים כמו באצבעות וסוגרים עם מחט צמר. חשוב לא לסרוג את האגודל קצר מדי. אגודל קצר מושך את כל הכפפה כלפי מטה ומרגיש לא נוח.

אם האגודל רחב מדי, אפשר לצמצם עין או שתיים בסיבובים הראשונים. אם הוא צר מדי, סימן שכדאי בפעם הבאה להשאיר יותר עיניים או לאסוף יותר עיניים סביב הפתח.

עושים גימורים נקיים

גימורים טובים משדרגים גם כפפה פשוטה. הם גם משפיעים על הנוחות, כי בתוך כפפה מרגישים כל קשר וכל קצה חוט בולט.

עברו על הכפפה מבפנים:

• השחילו קצוות חוט לאורך העיניים, לא בקו ישר קצר.

• סגרו בעדינות חורים בין האצבעות עם אותו חוט.

• הימנעו מקשרים גדולים.

• בדקו שאין חוטים שמפריעים לאצבעות להיכנס.

• מדדו שוב את הכפפה לפני גזירת הקצוות עד הסוף.

  
  

אם הצמר מתאים לחסימה, אפשר להרטיב בעדינות, לסחוט במגבת ולייבש בצורה שטוחה. לא מותחים בכוח. פשוט מסדרים את האצבעות ואת פרק כף היד לצורה נעימה.

גימור סבלני הופך כפפה בסיסית לכפפה שנראית מוקפדת.

טיפים לעבודה נוחה עם DPN

סריגת כפפות בחמש מסרגות DPN דורשת קצת סבלנות, בעיקר בתחילת הדרך. הטיפים האלה יעזרו להפוך את העבודה ליציבה יותר.

שמרו על מסרגות קצרות יחסית

לכפפות, מסרגות DPN קצרות נוחות יותר ממסרגות ארוכות. הן פחות נתפסות זו בזו ופחות מושכות את העיניים.

הדקו בעדינות במעברים

העין הראשונה אחרי מעבר בין מסרגות צריכה להיות יציבה, אבל לא חנוקה. משיכה חזקה מדי יוצרת מתח לא אחיד.

השתמשו בסמנים בלי להתבייש

סמן לתחילת סיבוב, סמן לאגודל וסמנים לאצבעות מצילים מטעויות. בכפפות יש הרבה נקודות קטנות לזכור.

מדדו לעיתים קרובות

כפפה היא פרויקט לביש ומדויק. מדידה של חצי דקה עדיפה על פרימה של אצבע שלמה.

רשמו מה עשיתם בכפפה הראשונה

מספר עיניים, אורך פרק כף היד, מיקום האגודל, מספר עיניים לכל אצבע. הכפפה השנייה תודה לכם על זה.

אל תפחדו להשתמש בחוט עזר

חוט עזר עוזר לשמור עיניים פתוחות בלי לחץ. הוא שימושי במיוחד באגודל ובחלוקת האצבעות.

תקנו חורים בסוף, לא תוך כדי לחץ

חורים קטנים בין אצבעות או ליד האגודל נפוצים מאוד. בדרך כלל אפשר לסגור אותם יפה בגימורים.

התאמות יפות אחרי שמבינים את הבסיס

אחרי שסרגתם כפפה בסיסית אחת, אפשר להפוך את הדגם לשלכם. צמר חלק ידגיש מבנה נקי. צמר מתחלף ייצור עניין בלי דוגמה מורכבת. אפשר גם להוסיף פסי צבע בפרק כף היד, דוגמת ריב ארוכה, או רקמה קטנה על גב כף היד.

אם סורגים לילדים, כדאי לבחור צמר נעים ועמיד. אם סורגים למי שסובל מקור, צמר עם אחוז גבוה של סיבים חמימים יתאים יותר. אם הכפפות מיועדות לשימוש יומיומי, חשוב לבחור חוט שאפשר לטפל בו בקלות לפי הוראות היצרן.

במחסן הצמר החברתי אפשר לקבל השראה משילובי צבעים, לבחור צמר שמתאים לרמת הניסיון שלכם, ולמצוא רעיונות לפרויקטים שמנצלים גם שאריות חוטים. כפפות הן דרך נהדרת להשתמש בכדורים קטנים שנשארו מפרויקטים קודמים, במיוחד באצבעות, בפסים או בפרק כף היד.

הקריאה לפעולה שלנו

אם המדריך הזה עשה לכם חשק להתחיל, זה הזמן לבחור חוט, לקחת סט DPN ולסרוג דוגמית קטנה. התחילו בכפפה אחת בלי לחץ. סמנו, מדדו, רשמו, וראו איך כל חלק מתחבר לחלק הבא.

מחסן הצמר החברתי מזמין אתכם להפוך צמר לפריט שימושי, מחמם ואישי. בחרו צמר DK או Worsted, הכינו חמש מסרגות, והתחילו בפרק כף היד. משם הדרך כבר ברורה: כף יד, אגודל, אצבעות וגימורים.

כפפות הן לא הפרויקט הכי מהיר בעולם, אבל הן מתגמלות מאוד. בסוף נשאר ביד זוג כפפות שאפשר ללבוש, להעניק, או לשמור כתזכורת יפה לכך שסבלנות, עין אחרי עין, באמת מחממת.