top of page

סריגת כפפות ואגודלים: מדריך מלא מהתחלה ועד הסוף

14 בספט׳
זמן קריאה 7 דקות

זוג כפפות טוב נמדד ברגע הכי פשוט: כשהיד נכנסת בקלות, האגודל לא מושך, והקצה לא מציק בזמן שמחזיקים כוס תה, טלפון או כידון של אופניים. בסריגה, זה לא קורה במקרה. כפפות הן פרויקט קטן יחסית, אבל הן דורשות דיוק במידה, בחירה נכונה של חוט, ותשומת לב מיוחדת לאגודל.


המדריך הזה עושה סדר מההתחלה ועד הסוף: מה ההבדל בין כפפות מלאות לאגודלים, איך בוחרים חוט מתאים, איך מחשבים מידה, ואיך סורגים אגודל נקי ונוח. הוא מתאים גם למי שכבר סרג צעיפים וכובעים ורוצה להתקדם, וגם למי שמחפש פרויקט קטן, שימושי ומספק.


מבט מקרוב על זוג כפפות סרוגות מצמר רך לצד מסרגות עגולות
כפפות הן פרויקט קטן, אבל הן מלמדות הרבה על התאמה מדויקת.

מה ההבדל בין כפפות מלאות לאגודלים


כשמדברים על סריגת כפפות ואגודלים, הכוונה בדרך כלל לשתי משפחות מרכזיות של פרויקטים.


כפפות מלאות מכסות את כף היד, האגודל וכל אחת מהאצבעות. הן מחממות יותר ומתאימות לימים קרים מאוד, לטיולים, להליכה בחוץ או למי שסובל מקור באצבעות. מצד שני, הן דורשות יותר מדידות, יותר פיצולי תכים, וסבלנות בסריגת כל אצבע בנפרד.


אגודלים או כפפות ללא אצבעות הם פרויקט פשוט וגמיש יותר. לרוב מדובר במחממי ידיים עם פתח לאגודל, או עם אגודל סרוג קצר. האצבעות נשארות חופשיות, ולכן קל להשתמש בטלפון, להקליד, לנהוג או לעבוד עם הידיים. הם מתאימים מאוד למתחילים שרוצים להתנסות במבנה של כפפה בלי להסתבך עם חמש אצבעות.


יש גם אפשרויות ביניים:


  • כפפות ללא אצבעות עם אגודל מלא.

  • כפפות עם כיסוי מתקפל לאצבעות.

  • מחממי שורש כף יד עם חור אגודל בלבד.

  • כפפות מלאות קצרות לילדים.

  • כפפות עבות במיוחד בסגנון מיטנס, שבהן ארבע האצבעות יחד והאגודל נפרד.


הבחירה תלויה בשימוש. לעבודה מול מחשב, אגודלים או כפפות ללא אצבעות יהיו נוחים יותר. להליכות חורף מוקדמות, כפפות מלאות יחממו טוב יותר. למתנה מהירה, מחממי ידיים עם פתח אגודל הם בחירה מצוינת.


איך בוחרים חוט מתאים לכפפות


כפפות נוגעות בעור, מתחככות בחפצים, נמתחות סביב מפרקים ונכנסות לכיסים ולתיקים. לכן החוט צריך להיות נעים, עמיד וגמיש.


סיבים טבעיים שמתאימים לידיים


צמר הוא הבחירה הקלאסית לכפפות. הוא מחמם, גמיש, נושם ושומר על צורה טובה. צמר מרינו נעים במיוחד למגע ומתאים למי שרגיש לצמר מחוספס. אם רוצים כפפות חמימות מאוד, חוט עם אחוז גבוה של צמר יעשה עבודה טובה.


אלפקה רכה וחמה, אבל פחות קפיצית מצמר. היא מתאימה לכפפות רכות ומפנקות, במיוחד אם המתח לא רפוי מדי. כותנה פחות מחממת ופחות אלסטית, ולכן מתאימה יותר למחממי יד קלילים, לא לכפפות חורף אמיתיות.


תערובות שימושיות


חוטים עם תוספת ניילון נפוצים מאוד בגרביים, והם טובים גם לכפפות. הניילון מוסיף עמידות בפני שחיקה, במיוחד באזור כף היד והאצבעות. תערובת של צמר וניילון יכולה להיות בחירה חכמה לפריט שיילבש הרבה.


אקריליק איכותי יכול להתאים לפרויקטים תקציביים, לכפפות לילדים או למי שמעדיף כביסה קלה. כדאי לבחור חוט נעים וגמיש, לא חוט נוקשה מדי, כי כפפות צריכות לשבת קרוב ליד.


עובי החוט משנה את כל התחושה


חוט דק נותן כפפות אלגנטיות וגמישות יותר. הוא מתאים לכפפות מלאות, כי האצבעות לא יוצאות מגושמות. חוט עבה יותר מתאים למחממי ידיים, מיטנס וכפפות חורף מהירות.


עובי חוט

מתאים במיוחד ל

יתרון מרכזי

נקודה לשים לב אליה

Fingering או גרביים

כפפות מלאות, אגודלים מדויקים

יושב יפה על היד

דורש יותר תכים וסבלנות

Sport או DK

כפפות ללא אצבעות, מיטנס קלות

איזון טוב בין חום למהירות

חשוב לבדוק קנה מידה

Worsted

מחממי ידיים ומיטנס עבות

נסרג מהר ומחמם

עלול להיות מגושם באצבעות

Chunky

מחממים גדולים וקצרים

פרויקט מהיר מאוד

פחות מתאים לאגודל מדויק


במחסן הצמר החברתי אפשר למצוא חוטים בעוביים שונים, צמרים נעימים לחורף, תערובות שימושיות, חוטי גרביים, מסרגות עגולות, מסרגות דו צדדיות, סמני תכים, מחזיקי תכים ואביזרים קטנים שעושים הבדל גדול בעבודה על כפפות.


מבט עליון על כדורי צמר בגווני חורף ליד דוגמיות סריגה קטנות
בחירת החוט משפיעה על החום, הגמישות והעמידות של הכפפה.

איך מחשבים מידה נכונה לכפפות


הטעות הנפוצה בכפפות היא לסרוג לפי “מידה ממוצעת” בלי למדוד. ידיים שונות מאוד זו מזו. יש כפות ידיים רחבות וקצרות, אצבעות ארוכות, אגודלים נמוכים או גבוהים, ופרקי כף יד שונים.


לפני שמתחילים, מודדים ארבעה דברים עם סרט מדידה רך:


  1. היקף כף היד בחלק הרחב ביותר, בלי האגודל.

  2. אורך כף היד מהשורש עד בסיס האצבעות.

  3. מיקום תחילת האגודל מהקצה התחתון של הכפפה.

  4. היקף האגודל בחלק הרחב ביותר.


אם סורגים כפפות מלאות, מודדים גם את אורך כל אצבע מבסיס האצבע עד הקצה.


דוגמית מתח היא חלק מהמידה


דוגמית קטנה חוסכת פרימה גדולה. סורגים ריבוע קטן בדוגמה המרכזית של הכפפה, מכבסים או מרטיבים קלות כפי שמתכננים לטפל בפריט, מייבשים, ואז מודדים כמה תכים יש ב־10 ס"מ.


נניח שבדוגמית יש 28 תכים ב־10 ס"מ. זה אומר 2.8 תכים לס"מ.


אם היקף כף היד הוא 18 ס"מ, החישוב הבסיסי יהיה:


18 כפול 2.8 שווה 50.4 תכים.


מעגלים למספר שמתאים לדוגמה. אם סורגים פטנט 2 על 2, כדאי לעגל למספר שמתחלק ב־4. במקרה הזה אפשר להתחיל עם 52 תכים.


כמה מרווח צריך להשאיר


כפפות צריכות לשבת קרוב ליד, אבל לא ללחוץ. ברוב החוטים הצמריים, כדאי לעבוד עם מעט מרווח שלילי, כלומר לסרוג מעט צר יותר מהיקף היד, כי הסריג נמתח. במחממי ידיים עבים אפשר להשאיר מרווח נייטרלי, כלומר בדיוק לפי ההיקף.


כלל אצבע פשוט:


  • לכפפות מלאות דקות פחות 0.5 עד 1 ס"מ מהיקף היד.


  • לכפפות ללא אצבעות בדיוק לפי ההיקף או מעט פחות.


  • למיטנס עבות היקף היד ועוד מעט מרווח, במיוחד אם לובשים מעל כפפות דקות.


אם יש ספק בין שתי מידות, עדיף למדוד על היד בזמן הסריגה. בכפפות, חצי סנטימטר מורגש.

מדריך לסריגת האגודל


האגודל הוא הנקודה שמפרידה בין כפפה “בערך בסדר” לכפפה שנלבשת באמת. הוא צריך לצאת מהמקום הנכון, לא למשוך את כף היד, ולא ליצור חור גדול בבסיס.


יש כמה דרכים לבנות אגודל. הדרך הנוחה והמחמיאה ביותר לרוב הידיים היא אגודל עם הרחבה, שנקראת גם gusset. במקום להשאיר חור פתאומי, מוסיפים תכים בהדרגה בצד כף היד, עד שיש מספיק רוחב לאגודל.


שלב 1 מתחילים מהשרוול


סורגים את השרוול בפטנט. פטנט 1 על 1 או 2 על 2 נותן אחיזה טובה סביב שורש כף היד. אורך נפוץ הוא 5 עד 8 ס"מ, אבל אפשר להאריך אם רוצים כפפה שמתחבאת יפה בתוך השרוול של המעיל.


אחרי הפטנט עוברים לדוגמה המרכזית. זה יכול להיות ימין חלק, אורז, צמות קטנות או דוגמת תחרה עדינה. לכפפות ראשונות כדאי לבחור ימין חלק, כדי לראות בקלות את מבנה האגודל.


שלב 2 מסמנים את מקום האגודל


בדרך כלל האגודל מתחיל אחרי שסורגים כמה סנטימטרים מעל שורש כף היד. המקום המדויק נקבע לפי המדידה שביצעתם. מניחים סמן לפני ואחרי אזור ההרחבה.


בכפפה ימנית וכפפה שמאלית הסידור צריך להיות מראה. כאן קל להתבלבל, ולכן כדאי לרשום לעצמכם שורה קצרה במחברת הסריגה: כמה תכים לפני ההרחבה, כמה תכים בתוך ההרחבה, ובאיזו שורה התחלתם.


שלב 3 מוסיפים תכים בהדרגה


בכל שורת הגדלה, מוסיפים תך אחד אחרי הסמן הראשון ותך אחד לפני הסמן השני. לרוב עושים זאת כל שורה שנייה, עד שמגיעים למספר התכים הדרוש לאגודל.


איך יודעים כמה תכים צריך?


מודדים את היקף האגודל ומכפילים בקנה המידה. אם היקף האגודל הוא 6 ס"מ והמתח הוא 2.8 תכים לס"מ, צריך בערך 17 תכים. כדאי להוסיף עוד תך או שניים לנוחות, במיוחד אם החוט אינו אלסטי.


שלב 4 מעבירים את תכי האגודל להמתנה


כשיש מספיק תכים, מעבירים את תכי האגודל לחוט עזר או למחזיק תכים. מעליהם מעלים כמה תכים חדשים, לרוב 2 עד 4, כדי לסגור את הפער ולהמשיך לסרוג את כף היד במעגל.


הנקודה הזו חשובה. אם מעלים מעט מדי תכים, הכפפה תמשוך בין האגודל לכף היד. אם מעלים יותר מדי, ייווצר עודף בד. אחרי כמה שורות כדאי למדוד ולבדוק שהיד נכנסת בנוחות.


שלב 5 חוזרים לסרוג את האגודל


אחרי שמסיימים את החלק המרכזי של הכפפה, חוזרים לתכי האגודל. מחזירים אותם למסרגה, אוספים את התכים שהועלו באזור החיבור, וסורגים במעגל.


כדי למנוע חורים בבסיס האגודל, אפשר לאסוף תך נוסף מכל צד של החיבור ואז לצמצם אותו בשורה הבאה. זו טכניקה קטנה שנותנת גימור נקי מאוד.


אורך האגודל תלוי בסוג הפרויקט:


  • בכפפות ללא אצבעות אגודל קצר של 2 עד 4 ס"מ מספיק.


  • בכפפות מלאות סורגים כמעט עד קצה האגודל, ואז מצמצמים בהדרגה.


  • במחממי יד פשוטים אפשר לוותר על אגודל סרוג ולהשאיר פתח מחוזק בלבד.


מבט מקרוב על סריגת אגודל בכפפה עם סמני תכים צבעוניים
אגודל נוח מתחיל בהרחבה מדורגת ובבדיקה על היד בזמן הסריגה.

כפפות מלאות דורשות תכנון של האצבעות


אחרי שהאגודל מוכן או נמצא בהמתנה, ממשיכים לסרוג את כף היד עד בסיס האצבעות. כאן מגיע שלב החלוקה. כל אצבע מקבלת קבוצת תכים משלה, ובין האצבעות מעלים תכים קטנים שנקראים לעיתים גשרים. הם נותנים מרחב תנועה ומונעים מתיחה לא נעימה.


הסדר המקובל הוא להתחיל בזרת או באצבע המורה, לפי הדוגמה והנוחות. בכל אצבע סורגים צינור קטן במעגל עד האורך הרצוי, ואז מצמצמים וסוגרים. כדאי למדוד כל אצבע תוך כדי עבודה, כי אפילו הפרש קטן יכול להרגיש לא נוח.


טיפ חשוב: השאירו זנב חוט מספיק ארוך בכל אצבע. בסוף תוכלו להשתמש בו לסגירת חורים קטנים בין האצבעות ולחיזוק החיבורים מבפנים.


אם זו הכפפה המלאה הראשונה שלכם, בחרו חוט חלק ובהיר יחסית. צבע כהה או חוט שעיר מקשים לראות תכים, במיוחד באזורי החיבור.


טיפים להתאמה מושלמת


כפפות טובות הן שילוב של חישוב, ניסיון ומדידה חוזרת. הנה הדברים שהכי משפיעים על התוצאה.


מדדו על היד בזמן העבודה


אם סורגים במסרגות עגולות, אפשר להעביר את התכים לכבל ארוך ולמדוד בזהירות. אם סורגים במסרגות דו צדדיות, אפשר להשחיל חוט עזר זמני. מדידה בזמן אמת מגלה בעיות לפני שהן גדלות.


אל תוותרו על ימין ושמאל


בכפפות ללא דוגמה מורכבת אפשר לסרוג שתי כפפות זהות, אבל האגודל יושב טוב יותר כשהכפפות הן תמונת מראה. זה נכון במיוחד בכפפות מלאות ובידיים רחבות.


חזקו אזורים מועדים לשחיקה


כף היד, קצות האצבעות ובסיס האגודל נשחקים מהר יותר. חוט עם ניילון, מתח סריגה מעט הדוק יותר או סריגה כפולה בנקודות מסוימות יכולים להאריך את חיי הכפפות.


שמרו על מתח אחיד


במעבר בין מסרגות, במיוחד במסרגות דו צדדיות, עלולים להיווצר “סולמות” קטנים. כדי למנוע אותם, הדקו בעדינות את שני התכים הראשונים בכל מסרגה, או הזיזו מדי פעם את נקודת המעבר.


סיימו בגימור נקי


בסוף העבודה מסתירים חוטים בצד הפנימי, מחזקים חיבורים קטנים, ומשרים את הכפפות במים פושרים אם החוט מתאים לכך. ייבוש שטוח על מגבת עוזר לתכים להסתדר ולכפפה לקבל צורה יפה.


פרויקטים מומלצים לפי רמת ניסיון


לא כל פרויקט כפפות מתאים לכל שלב. בחירה נכונה תחסוך תסכול ותיתן תחושת הצלחה.


רמה

פרויקט מתאים

מה לומדים ממנו

מתחילים

מחממי ידיים מלבניים עם תפר צד ופתח אגודל

מדידה פשוטה, פטנט, גימור ותפירה

מתחילים פלוס

כפפות ללא אצבעות בסריגה מעגלית

עבודה במעגל, פתח אגודל, התאמה בסיסית

ביניים

כפפות ללא אצבעות עם אגודל סרוג

הרחבת אגודל, איסוף תכים, מניעת חורים

ביניים מתקדמים

מיטנס עם אגודל מלא וצמצומים בקצה

מבנה כפפה מלא בלי חלוקת אצבעות

מתקדמים

כפפות מלאות עם חמש אצבעות

חלוקת תכים מדויקת, התאמה אישית וגימור עדין


למתנה מהירה, בחרו מחממי ידיים או כפפות ללא אצבעות. לפרויקט חורף אישי ומושקע, לכו על מיטנס או כפפות מלאות. אם רוצים להשתמש בשאריות חוטים, אגודלים צבעוניים או כפפות פסים הם פתרון נהדר, כל עוד עובי החוטים דומה.


מה כדאי להכין לפני שמתחילים


לפני שמעלים תכים, כדאי להרכיב ערכת עבודה קטנה. היא תחסוך עצירות באמצע האגודל.


  • חוט מתאים בכמות מספקת.

  • מסרגות במידה שנותנת את קנה המידה הרצוי.

  • סמני תכים.

  • חוט עזר להעברת תכים להמתנה.

  • מחט צמר להסתרת קצוות.

  • סרט מדידה.

  • מספריים קטנים.

  • מחברת או פתק לרישום שורות והגדלות.


במחסן הצמר החברתי אפשר להרכיב ערכה כזו במקום אחד: חוטים לחורף, חוטי גרביים שמתאימים במיוחד לכפפות עמידות, מסרגות עגולות ודו צדדיות, אביזרי סימון, מחטי צמר ודוגמאות לפרויקטים ברמות שונות. מי שמתלבט בין עוביים או בין סוגי חוטים יכול לבחור לפי התחושה ביד, לפי רמת החימום הרצויה ולפי סוג הפרויקט.


מבט עילי על ערכת סריגה לכפפות עם חוט עזר, סמני תכים ומחט צמר
אביזרים קטנים כמו סמני תכים וחוט עזר מקלים מאוד על סריגת אגודלים.

כשהכפפה יושבת נכון מרגישים את זה מיד


סריגת כפפות דורשת קצת יותר דיוק מצעיף, אבל היא מתגמלת מאוד. זה פרויקט קטן מספיק כדי לסיים בזמן סביר, ומדויק מספיק כדי ללמד מיומנויות חשובות: קנה מידה, התאמה, הוספת תכים, איסוף תכים וגימור נקי.


אם זו הפעם הראשונה, התחילו במחממי ידיים עם פתח אגודל או בכפפות ללא אצבעות. אם כבר יש ניסיון בסריגה מעגלית, נסו אגודל עם הרחבה. משם הדרך לכפפות מלאות קצרה יותר ממה שנדמה.


הכלל החשוב ביותר פשוט: למדוד, לרשום, ולנסות על היד תוך כדי. חוט נעים, מידה מחושבת ואגודל שממוקם נכון יהפכו את הכפפות לפריט שבאמת תרצו ללבוש כל החורף.


 
 
 

תגובות


bottom of page